צור קשרניווט אלינו

ט״ו בשבט

התייחסות לספר בראשית דווקא בסדר טו בשבט שנערך אצל קיילה (בתשע"ד כנראה)

שלום חברים וחברות יקרים. בט"ו בשבט האחרון השתתפתי במסיבה שנערכה לכבוד החג עם כמה חברי קהילה ואורחים נוספים. להלן כמה מילים שהוקדשו לסוגיות לא כל כך רלוונטיות הקשורות לחג.

 

ט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות, מהווה הזדמנות לספר על יום ההולדת שלהם.

וכידוע, יום הולדתם היה ביום השלישי לבריאת העולם.

לצערי, אין סיפורים מעניינים על צמחים ביום זה, אבל לאחר מספר ימים ארע הסיפור המופלא על אדם וחוה והנחש, ובו מופיעים לראשונה שני צמחים בשמם המפורש:  עץ החיים ועץ הדעת.

 

משום מה אין תיאור מפורט של עצים אלו במקרא, פרט כמובן לציון העובדה שעץ החיים מעניק חיים, שזה דבר טוב מאד בעוד עץ הדעת מביא קללה של בינה יתרה.

 

עץ החיים, הטוב והמוחמץ, כמעט ונשכח בעוד עץ הדעת העסיק את מוחות חכמינו וחכמי הגויים בניסיון לפתור את החידה, מהו פיריו של עץ הדעת.

 

במקורות הנוצריים, החל מימי הביניים מופיעה תשובה אחידה. פרי עץ הדעת לפי כל הציורים והתיאורים הוא פשוט תפוח. באמנות הנוצרית מופיעים אדם וחוה (שלשימחתם של הציירים היתה לגליזציה לצייר אותם עירומים) נוגסים בהנאה מהתפוח.

כידוע, התפוח הוא פרי אירופאי ומתאים לגן עדן הנמצא אי שם בין נהר הוולגה לנהר הריין, אבל מה לעשות ועל פי המקרא גן העדן נמצא בין הנהרות פרת וחידקל באזור שהוא היום גן עדן לאנשי דעא"ש ובאיזורים אלו, לפחות בתקופת המקרא, לא גדלו תפוחים כלל.

 

חכמינו זכרונם לברכה, בניגוד לגויים התחבטו קשות בשאלה, מהו עץ הדעת.

רבים מהם היסוו באופן יצירתי את אי יכולתם ליצור וטענו שאין אנו אמורים לדעת מהו עץ הדעת, מפני שאחרת נבוא עם עץ זה חשבון.

 

חכמים אחרים הציעו מספר עצי פרי שהיו מוכרים להם כמועמדים לתואר "עץ הדעת" ולהלן מספר הצעות מתוך התלמוד:

 

לפי רבי יהודה, עץ הדעת היה חיטה. והראיה: תינוק לומד להגיד אבא ואמא רק לאחר שהוא מתחיל לאכול לחם (באותה תקופה התינוקות ניזונו מחלב אם בלבד חודשים רבים). בהתאם לסברה זו החיטה גדלה על עץ, אבל גם עץ הדעת כשלעצמו נענש בגלל מעשי אדם הראשון והפך לעשב. רק לאחר בוא המשיח ותיקון העולם הוא יחזור להיות עץ. אהרון אהרונסון לא קיבל כנראה טיעון זה, אחרת הוא היה מחפש את אם החיטה על העצים.

 

לפי רבי מאיר מדובר בתאנה. מכיוון שאדם הראשון חטא בתאנה הוא זכה ממנה לפיצוי בכך שעלי התאנה כיסו את מערומיו. בבראשית רבה מובא משל להמחשת טיעון זה: " מעשה בבן מלך שחטא עם אחת השפחות. שמע זאת האב וגירש אותו מן הארמון. התדפק הבן על דלתות השפחות האחרות אך רק זו שחטא עמה פתחה לו את הדלת והכניסה אותו לביתה".

טיעון מעניין אחר של רבי אבא דעכו נותן לאתרוג את הכבוד להיות עץ הדעת ונימוקו: עץ האתרוג ראוי למאכל כשלעצמו ולא רק פיריו. זה מתאים לנאמר "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל". לי קשה לקבל טיעון זה, לפחות לא אם מדובר באתרוג שאנו מכירים היום. כידוע פרי האתרוג אינו ראוי למאכל אלא רק לאחר עיבוד מסיבי לא כל שכן העץ, כפי שאין אנו אוכלים עצי תפוז.  בכל אופן, הרעיון מוצא חן בעיני ועל כן אני בוחר בתמר שאפשר לאכול הן את הפרי והן חלק מהעץ - לבבות דקל, כעץ הדעת שלי.

 

רבי מאיר טען שמדובר בגפן שהיין המופק ממנה עלול להביא קללה על השותה אותו.  לפי הזוהר נטע נוח גפן לאחר המבול כדי לכפר על חטא עץ הדעת.

 

בהקשר לכך ניתן להביא את הסיפור הבא ממדרש תנחומא:

כאשר נוח נטע את הכרם בא השטן והתנדב לעזור לו בנטיעה. במסגרת עזרה זו הוא הביא כבש, הרגו תחת גפן והישקה בדמו את הכרם, אחר כך חזר על אותו מהלך עם אריה, עם חזיר ועם קוף.

ומאז:  מי ששותה מעט יין נשאר שלו ככבשה, ממשיך לשתות הופך להיות עז כארי, משתכר עוד ומתלכלך כחזיר ולבסוף לאחר שבאמת שותה הרבה מאד נעשה כקוף, רוקד כמטומטם ופולט שטויות בקצב.

 

ובכן, היין מעביר אותנו על דעתנו, אבל שתיה מדודה מעניקה לנו שמחת חיים וכאשר שותים יין במידה מברכים כמובן "לחיים", לכן, הגפן היא המועמדת שלי להיות לא עץ הדעת אלא עץ החיים וכל המעוניין זכאי לבחור לעצמו עץ חיים ועץ דעת כרצונו.

אם חשוב לכם:

מסורת ישראל
יהדות מתאימה לזמננו
שוויוניות 
סובלנות וקבלה
זהות יהודית־ישראלית

קהילת "ברית עולם"

הקהילה פועלת בקריית אונו מזה ארבעה עשורים. כחברים בתנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית) אנו דוגלים ביהדות פלורליסטית ושוויונית המבקשת לחבר בין המסורת היהודית לחיים המודרניים במדינת ישראל.

פרטי יצירת קשר

בניין גרפינקל, חדר 303
מתחם הקרייה האקדמית אונו
רח' נהר הירדן 2
(מול רח' צה"ל 90)
ת.ד. 608, קריית אונו
054-9921541